משרד אייכבאום - אדריכלות והנדסת בניין בהרצליה תכנן וליווה את הקמתם של מאות מבנים, וילות, בתים פרטיים, גגות רעפים, גשרי עץ, דקים ופרגולות ברחבי הארץ. לתכנן על מגרש ריק זה קל. פיתחנו מומחיות בתוספות בניה יצירתיות, שחייבות להתחשב במבנה קיים ובאילוצי מגרש מורכבים. זה מאפשר לנו לתכנן הוספת מרפסות מעל גבי חניון מבלי לאבד מקומות חניה, להוסיף גרם מדרגות "מרחף" שצומח מתוך קיר קיים מבלי להרוס אותו או להפוך דירת שיכון קטנטנה של 40 מ"ר לדופלקס מפואר המתפרס על 94 מ"ר. איך עושים את זה? תשובה בתחתית הדף. 

מהנדס צבי אייכבאום

בעל תואר מוסמך למדעים בפקולטה להנדסה אזרחית של הטכניון ורשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים. עם סיום לימודיו ב-1979 החל לעבוד כמהנדס שכיר בחברה שהתמחתה בתכנון והקמת מבני עץ. תכנן גשרי עץ בשמורת החולה, חמת גדר וכן גגות רעפים. אחרי 4 שנים, הקים ב-1983 משרד עצמאי המתמחה בתכנון גגות רעפים, קונסטרוקציות עץ ובניה מבטון למגורים.

ב-30 השנים האחרונות המשרד תכנן ופיקח על הקמתן של אלפי יחידות דיור והיה מעורב בפרוייקטים מגוונים, חלקם מוכרים מאוד:

  • תכנון גגות הרעפים של מכבים-רעות ופיקוח על ביצוע הגרעין שסביבו הוקמה העיר מודיעין

  • תכנון מבני מגורים יבילים לקליטת העולים מברה"מ בשנות ה-90

  • פיקוח על הקמת הפקולטה למשפטים באונ' בר אילן

  • ייעוץ בהקמת דק העץ בטיילת נמל תל אביב

  • תכנון בית הספר האמריקאי

  • תכנון הנדסי של בית העיוור בהרצליה

  • ייעוץ ותכנון עבור חברות כמו מליבו, עמידר, אפריקה-ישראל, דנקנר ופלגג בפרוייקטים ברחבי הארץ

 

פעיל תקינה במכון התקנים, בין היתר יו"ר ועדה טכנית לגגות קלים ויו"ר ועדה טכנית לחומרי בניה בעץ.

מרצה בכיר נלווה בטכניון, הפקולטה להנדסה אזרחית.

 

בעל תואר מוסמך לאדריכלות בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון ורשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים. מוסמך כמלווה בניה ירוקה מטעם מכון התקנים. כבנו של מייסד המשרד, עוד בטרם לימודיו סייע בתהליך מחשוב המשרד והתקנת פלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות. במהלך לימודיו עבד במשרד לעיצוב פנים ושימש כמעצב ראשי בחברה המייצרת מבנים מודולריים. עם סיום לימודיו הצטרף למשרד "אייכבאום" ועוסק בתכנון אדריכלי, הוצאת היתרי בניה ופיקוח. כאדריכל פעיל בחולון ובהרצליה, הגיש היתרים רבים לתוספות בניה, שינויי חזית אדריכלית וקידום פרויקטים של התחדשות עירונית.

אדריכל יעקב אייכבאום

טיפ: איך מגדילים שטח של דירת שיכון?

לכל חלקה יש שני מאפיינים שמעניינים אותנו בעיקר. אחוזי הבניה (כמה אחוזים מתוך המגרש מותרים לבניה בכל קומה וכמה קומות) וקווי הבניין. קיימים לא מעט מצבים בהם נותרו לנו אחוזי בניה, אך קווי הבנין כבר נוצלו ולא מאפשרים תוספת משמעותית, או שפשוט נוצלו כל אחוזי הבניה. אבל יש כמה דרכים חוקיות לגמרי לעקוף את המגבלות הללו. הנה שתיים:

1. ממ"ד - מתוך רצון לעודד בניית ממ"דים, שטח הממ"ד (12 מ"ר ברוטו) אינו נכלל בשטח המותר לבניה (כלומר ניתן להוסיפו למה שמותר) ובנוסף, וזה חשוב מאוד - הוספת ממ"ד לא צריכה להתחשב בקווי בניין!

2. מרתף - בדרך כלל, כמעט בכל המקרים של בניה בשכונות וותיקות בהם נתקנו בחולון, הרצליה ופתח תיקווה, מותרת קומת מרתף על 90% משטח המגרש וללא התחשבות בקווי בניין. מתוך אותו מרתף עצום ותיאורטי, לכל יחידת דיור מגיעים 10 מ"ר (המוגדרים כמחסן). לחפור בשביל לבנות 10 מ"ר בד"כ יהיה יקר מדי אבל התאגדות של מספר שכנים, או רכישת הזכויות של מספר שכנים ע"י דייר אחד מאפשרת חפירת קומת מרתף גדולה מאוד בחצר. חלונות עיליים ו-"חצרות אנגליות" מכניסים אור ואוויר, לשימוש כמחסן כמובן.

מלאו כאן את הפרטים ומיד נחזור אליכם